הרגליים כבר מוכנות לרוץ וההתרגשות גוברת..הספירה לאחור החלה..

הימים והשעות נוקפים וזמן הזינוק לטבריה נראה קרוב מתמיד.

לא משנה אם עבורכם זה המרתון הראשון או העשירי, השתתפות במקצה המרתון מלווה בהתרגשות רבה וגם חששות . ההתרגשות היא חלק מהעניין וצריך להתמודד איתה ולא לקרוס תחתיה.
חשוב להירגע בימים שלפני, לשמור על הקיים ולהמנע מלנסות דברים חדשים שעלולים להסיט את תשומת לבכם  מהמטרה ולהעמיס עליכם פיסית ורגשית. יהיה לכם זמן מספיק "להעמיס"  לאורך מסע של 42.2 ק"מ.

בהנחה שהתכוננתם כראוי , לא נותר עכשיו אלא להכין את עצמכם מנטלית. אמנם לא "הכל בראש" אלא גם ברגליים, אך עם הראש מוכן, 50% מהעבודה כבר סיימתם. עבודה מנטלית טובה היא זו שתסייע לכם להגיע בהצלחה לקו הסיום.

אז איך מכינים את הראש לתחרות?

אם עבורכם זה המרתון הראשון ואתם שואלים את עצמכם איך תצליחו לצלוח את המרחק והאם לא לקחתם על עצמכם משימה קשה מדי, תעיפו מבט בתוכנית האימונים שלכם. הסתכלו על הדרך שעברתם, המרחקים שרצתם, הזכרו בקשיים וההצלחות לאורך כל הדרך ותתחילו להאמין בעצמכם כי הנה, כמאמר השיר "בכל זאת הגענו למרות הכל"..

כדאי מראש לחלק את המסע שעומד לפניכם ל 4 חלקים:

החלק הראשון שהוא 10 הקילומטרים הראשונים הוא אחד החלקים הקריטיים ביותר במסע שלכם. האדרנלין וההתרגשות בשיאם ואתם עלולים לרוץ מהר מדי ולהאמין שתוכלו להחזיק את הקצב הזה לאורך התחרות. זה לא יקרה! קצב מהיר מדי עלול "לשרוף" אתכם, לעייף אתכם ולא לאפשר לכם לרוץ בקצב שרציתם לאחר שתסיימו לגמוע את עשרת הקילומטרים הראשונים. על כל מה ש"חסכתם" בחלק הראשון, תשלמו ביוקר בהמשך.

הקפידו לרוץ על הקצב שתכננתם ואל תתפתו לקצב מהיר שלא הורגלתם בו.

חלק שני ושלישי מהקילומטר ה 11 ועד ה- 30  הם חלקים של שגרה. ההתרגשות כבר לר בשיאה, הדרך מונוטונית ואחרי שחצינו את קו החצי אנחנו מבינים שיש לנו עוד חצי לעבור והוא יהיה קשה יותר.. זה השלב שבו עלינו להשאר ממומקדים, להזכר ברגעים מרגשים שחווינו במהלך האימונים ושלמור על קצב קבוע.

החלק הרביעי והאחרון יתחיל בקילומטר ה 31 ויסתיים בקו הסיום. זה החלק המהותי והקשה ביותר במסע. הגוף כבר עייף ומאגרי האנרגיה מתדלדלים. לחלק זה בדיוק התאמנתם בריצות הארוכות שלכם.. להיות מסוגלים להמשיך ולרוץ  בקצב טוב גם כשהרגליים עייפות והגוף מבקש לעצור. גם  כשתשאלו את עצמכם "בשביל מה זה היה טוב?", "בחיים לא עושה את זה יותר" וכו'…

אלו הרגעים לסלק כל מחשבה שלילית, לקחת עוד ג'ל או תמר או מה שעושה לכם טוב, להזכיר לעצמכם שהמסע קרוב לסיומו, שלכולם קשה וכואב ואוטוטו תגיעו ל 2 הק"מ האחרונים ואז…כבר תשכחו מהכאב, מהעייפות ומכל התחושות הקשות של סוף מסלול ותדעו שהנה אוטוטו אתם מרתוניסטים..בפעם הראשונה או ה 40..

כלים לעבודה עם הראש

הכלל במרתון, כמו בחיים עצמם, הוא שיש לגרש כל מחשבה שלילית בשביל להצליח. כשקשה, הן תבואנה בהמוניהן, בלי הזמנה ובדרך כלל עם מתנה שאתם לא רוצים לקבל. הדרך הכי טובה לגרש אותן הוא ע"י מחשבות חיוביות ודמיון מודרך.

אל תתמקדו במספר הקילומטרים שנותרו לכם אלא חישבו על ההתרגשות שתאחוז בכם כשתחצו את שער הסיום,כשתראו את יקירכם ממתינים לכם, כשתראו את האנשים סביב שמריעים לכם ושהמדליה תונח על צווארכם.

תוסיפו לרגעים אלו מוזיקה טובה שהכנתם לכם מבעוד מועד או תקשיבו לשיחות סביב, הסתכלו על האנשים או הרצים שסיימו ומעודדים אתכם ותנסו להזכר בדברים שמאד מצחיקים אתכם.

כשתראו את קו הסיום, חייכו חיוך ענק וטפחו לעצמכם על השכם. הנה, עשיתם זאת!

עשיתם תוכנית ריצה עם המאמן או לבד, קבעתם איך אתם מתכננים לרוץ על פי האימונים שלכם ותוצאות קודמות. תעבדו על פי התוכנית, סביר להניח שתצליחו. מי שמתפרע, יכול להפתיע את עצמו אבל יש גם סיכוי גדול שהוא ייכשל. תהיו שמרנים, תרוצו לפי התוכנית, ובקילומטרים האחרונים תנסו לתת קצת יותר.

צריך לזכור, בסופו של דבר, המטרה היא ליהנות ולהצליח בשביל לחזור ולעשות מרתון נוסף.

בהצלחה!

שיווק באינטרנט - Wisy / בניית אתרים בוורדפרס – x-Press