נצחון הרוח על הגשם / עמוס עוז, סופר… קילומטרים

מרתון טבריה 2016 - עמוס עוז

מרתון טבריה 2016

" על קו הזינוק לפני המרוץ בו אני ואת עומדים לרוץ כדי לשבור את השיא שלי ושלך "… עמוס עוז – נצחון הרוח על הגשם צלחתי את משחה טבריה הראשון והגעתי לקו הסיום. אתחיל מהסוף (אם זה נשמע, לא הגיוני, זאת התמצית של המרוץ). שום דבר, לא הכין אותי לשילוב של מה שהיה שם. גשם בלתי פוסק, רוח, מים מלמעלה, מלמטה ומכל כיוון אפשרי. מנגד, אוירה מדהימה וספורטיבית, אנשים מקסימים ומחוייכים, רצים. לדעתי הגיבורים האמיתיים היו: החבר'ה בתחנות, השמחה שקרנה מהם למרות מזג האויר נתנה כח. המארגנים, שלמרות הכל, החליטו לקיים את המרוץ. כמובן הספורטאים, שלמרות החששות, יצרו אוירה מחשמלת לאורך כל המסלול. הרצון לעמוד ביעד שהצבתי לעצמי, הפך מהר מאוד לרצון להביא חבר לק"מ ה- 37. שבירת שיא וירידה מ- 4 שעות, עדיין היוו מטרה נעלה, אך משנית. הגענו לקו הסיום שמחים רק מי שהחליט בבוקר כזה לצאת מהכורסא, מבין באמת את גודל הארוע. היה שם משהו כל כך עמוק במרוץ/משחה הזה, התובנות עדיין ממשיכות להגיע. איך כל זה קרה? חודשים אינטנסיביים של אימונים. 3 שבועות לפני המרתון, ריצה מסכמת של 37 ק"מ עם החברים של רצי זבולון. טייפר – ממשיכים לרוץ ולהנות. שבוע לפני המרתון 2 רoz-marathon-2016יצות. שישי – ריצה בגשם וברד, חלק מהדרך תפסנו מחסה מהברד. שבת – ריצה של 18 ק"מ, סיימנו ממש לפני שהתחיל הגשם. ראשון – מחלה שני, שלישי – מקורר ומחלים. רביעי – מבין שזה הולך להיות מאתגר (עדיין לא מבין כמה). חמישי – מגיע לטבריה, מתחילה התרגשות ונכנסים לאוירה. מרתון-טבריה—עמוס-עוז–נצחון-הרוח-על-הגשםשישי – בוקר המרתון. קם לבוקר רטוב. נזכר בשיחה עם חבר ששאל אותי, שאלה פשוטה. "מה יגרום לך, לא להגיע למרתון?" התשובה היתה קצרה וברורה: "או שאהיה חולה באמת, או שיבטלו את המרתון". שמחה מהולה בעצב והתרגשות, גרמו לכך, שאף אחד מהדברים לא קרה… אחרי התלבטויות מה ללבוש ובעיקר מה לא ללבוש, אני מקבל אומץ לצאת מהרכב כ- 20 דקות לפני ההזנקה. דבר שמעולם לא קרה לי. 5 דקות, לקח לי להגיע לאזור הזינוק, כדי להתחיל להבין את גודל הארוע. הרחוב שממנו יוצאים הרצים, לפני שנה היה הומה אדם. עכשיו כמעט נטוש. כולם נמצאים תחת מחסות ומחכים לזינוק. אני מוצא חלק מהחברים שאני אמור לרוץ איתם ומצליחים לצלם כמה תמונות. כ- 5 דקות לפני הזינוק מתחילה ההצגה, מסוג הדברים שקשה לביים. פתאום, אנשים מזנקים מכל עבר, ממלאים את השביל המרכזי בטור בלתי נתפס של אנרגיות. מרתון טבריה 2016 - נצחון הרוח צחוקים, קריאות, אתם משוגעים? אתם לא נורמלים? למה אתם עושים את זה? שלב הריצה 10 דקות משריקת הזינוק, אף אחד, לא נשאר יבש. מי שניסה למצוא מקום לעבור איזו זרימה בדרך לא דרך, גילה שאין לו סיכוי. ריצה של 21.1 ק"מ בגשם, שלוליות ומים זורמים. מי ששרד את זה, גילה הפתעה חדשה. רוח שמעיפה את הגשם לפנים עד צומת מעגן. זה המקום, שנזכרתי להעלות את התמונה המנצחת שלי. בק"מ ה- 37, שיחררתי את החבר שליוויתי והוא כאילו רק חיכה לרגע הזה, תוך דקה, שעט קדימה ונעלם. הגעתי לקו הסיום, רטוב ומאושר, כאשר אני יודע בוודאות שאני יכול לרשום עוד חוויה בלתי נשכחת בדרך החיים החדשה שבחרתי. לפני שנתיים וחצי החלטתי, לצאת מהכורסא ולהתחיל לרוץ. היום אני בוגר 2 מרתונים ומרגיש שזאת רק ההתחלה. שאלה שמעסיקה אותי ועדיין לא פתורה – מה יותר חשוב, פיזי או מנטלי? מה הלאה? להוביל אנשים בדרך, לאורח חיים בריא ע"י השראה ודוגמא אישית. המוטו שלי: אם אני יכול, כל אחד יכול… עמוס עוז לצאת מהכורסא 054-9250111 www.sportivation.co.il amos@sportivation.co.il
שיווק באינטרנט - Wisy / בניית אתרים בוורדפרס – x-Press